” משנכנס אדר מרבין בשמחה “
השנה זכינו לחודשיים של חודש אדר – חודש השמחה, להיות בשמחה כששמח לנו זה טוב ויפה כמובן, אך מה עם זמנים שלא כ”כ? מה עם מצבים שממש לא ?
רבי נחמן סיפר סיפור מעשה משבעה קבצנים והתחיל אותו במשפט ” אספר לכם איך היו שמחים “,
בתחילת המעשה מספר על שמחה גדולה של המלך שמוסר המלוכה לבנו בחייו ועושה משתה גדול לכבוד המאורע הגדול הזה. ואז באמצע המשתה ברגעי השמחה הגדולים קרה דבר מפתיע :
” וכשנעשו שמחים מאד עמד המלך ואמר לבנו : היות שאני חוזה בכוכבים, ואני רואה שאתה עתיד לירד מן המלוכה, בכן תראה שלא יהיה לך עצבות כשתרד מן המלוכה, רק תהיה בשמחה, וכשתהיה בשמחה – גם אני אהיה בשמחה, גם כשיהיה לך עצבות, אף על פי כן אני אהיה בשמחה, על שאין אתה מלך, כי אינך ראוי למלוכה, מאחר שאינך יכול להחזיק עצמך בשמחה כשאתה יורד מן המלוכה, אבל כשתהיה בשמחה – אני אהיה בשמחה יתרה מאד “
במהלך המשתה של המלכת בן המלך, המלך מספר לבנו שהוא ירד מהמלוכה, ומורה לו להיות בשמחה אף על פי כן , ומספר לו שהעצבות שתהיה לו בירידה זו מעידה שאינו ראוי להיות מלך , אך אם יחזיק בשמחה בירידה זו , אביו המלך יהיה בשמחה יתירה, בתרגום לאידיש רבי נחמן אמר ” אמשונם שמחה “, שמחה גדולה – “משוגעת”.
המלך מלכו של עולם , בורא ומנהיג הכל מגדול ועד קטן , עשה עושה ויעשה לכל המעשים, רק אדם המבין את זה ראוי להיות מלך. אמנם לפעמים נעשה רצונו ( של האדם ) ונראה כשולט במציאות אך כשרצונו אינו מתקיים ומתגלה האמת, שהשליטה אינה בידיו זוהי ירידה מהמלוכה, ואם הוא נשאר שמח, זוכר שהשם הוא המלך והכל בהשגחתו המדוייקת כרצונו ולטובתו, אז ראוי להיות מלך וגם נעשה רצונו שלו !
כשאנחנו שמחות כשלא הולך לנו כרצוננו , כי אנחנו מבינות, מאמינות במלך העולם
אנחנו גורמות לשמחה גדולה ועצומה למעלה , לאבא
אמשונם שמחה !
שנזכה להיות בשמחה בכל המצבים , בעליות ובירידות , שנזכה להיות עם המלך !
שיהיה חודש אדר שמח !
